The 20th and 42nd Days of the Omer

Kol haTor ch 5a, page 113-114

מתחילת בואנו תלמידי רבנו הגר"א לאר"י בשנת תקס"ט "אפרים בכורי" לפ"ק, התחילה האתחלתא המעשית הראשונה של "אילת השחר" שבחז"ל, והאתחלתא של עת לחננה בתפקידו של משיח הראשון, משיחא דאתחלתא, משיח בן יוסף בטוריא דעזרא ונחמיה כמו בימי כרש בימי בית שני שע"ז התכוון רבנו הגר"א הרבה בחבוריו הקדושים בתורת הקבלה וביעודו של רבנו שהוא נהורא דמב"י בדרגה דטוב. וכאשר קבענו מושבנו בעיה"ק ירושלם ת"ו בשנת תקע"ב "מעונתו" בציון לפ"ק, תחילת פקידה ג' דאתחלתא של "עת הזמיר" בסוד "קול התור". ובאחד הימים באותה שנה, תקע"ב, שבו הניחו את היסוד להקמת "בית מדרש אליהו" על שם רבנו הגר"א. ויחד עם זה הבנת פעולה חשובה לבנין ירושלם נראה לנו תלמידי רבנו הגר"א בגוונין נהירין כי באותה שעה נפתח החלון הראשון של מחיצת הברזל לחבור הזכות של ברית אבות (החבור שהוא יסוד דתפארת דרך מלכות) שהיה נפסק מחורבן בית המקדש. ואותו היום היה יום ה"עשרים בעמר" שהוא יסוד דתפארת כידוע ליודעי חן.

From the beginning of our arrival, the students of the GR"A, to Eretz Yisrael in the year 5569 (אפרים בכורי לפ"ק), the first actual Atchalta began of Ayelet HaShachar of Chaza"l, and the Atchalta of עת לחננה in the role of the first Moshiach, the Moshiach of the Atchalta, Moshiach ben Yosef in the role of Ezra and Nechemiah like in the days of Koresh in the days of Bayit Sheini, which is the meaning of what the GR"A spoke about much in his holy writings on the Torah of Kabbalah, and in the role of the GR"A which is the light of Moshiach ben Yosef on the level of טוב. And when we set our dwelling in the Holy City of Yerushalayim (may it speedily be rebuilt) in the year 5572 מעונתו בציון לפ"ק, the beginning of the 3rd Pekidah of the Atchalta of עת הזמיר in the secret of Kol HaTor. And in one of the days in that year, 5572, in which they laid the foundation for the Beit Midrash Eliyahu, in the name of the GR"A. Together with the preparations for this important act of building Yerushalayim, it appeared to us, the students of the GR"A, in lightened ways, that at that hour, the first window opened up in the iron divider, to join the merit of Brit Avot (the Chibur which is Yesod of Tiferet by way of Malchut), which was stopped since the time of the destruction of the Beit HaMikdash. And that day was the "יום העשרים בעומר" (the 20th day of the Omer) which is Yesod of Tiferet as is known to those that know Kabbalah.

The footnote reads:

ראה ספר מדרש שלמה עמ' 53, שהוסיף: "יום העשרים בעומר" = תקצ"ט, שהוא המספר הגדול של טצ"ץ ביסוד.

Midrash Shlomo can be found in a book called Doresh Tzion, which is one of a three volume set called Torat haGeulah, which is this sefer of drashot, and two sefarim on the history of the Yishuv Yashan (one about Yerushalayim in particular, and one about the whole old Yishuv).

The drasha in this edition can be found on page 70, and it is entitled:

ספירת העומר ויום מתן תורה וקדושת ירושלים

The last paragraph reads:

ימי הספירה איפא, הם הימים המסוגלים ביותר להתעלות בקדושה אך לעומת זאת הם גם רגישים יותר להתדבקות הקליפות כי כלל ידוע הוא, שכל המקודש ביותר הן במקום, הן בזמן, בכל נושאי הקדושה - עלול להפגע יותר ע"י הסטרא אחרא, שיונקת את חיותה רק מהקדושה.  וזהו הטעם שבימי הספירה צריכים להזהר יותר ממגע עם חברותא רעה ומדברי סכנה, זולת שני ימים מסוימים בימי הספירה שאין הקליפה יכולה לשלוט בהם, והם יום "העשרים בעמר" ויום "הארבעים ושנים בעומר" כידוע ליודעי חן (שני הימים האלה נתונים בשילובים של קו הרחמים, כ' בעומר יסוד דתפארת מ"ב בעומר מלכות דיסוד) ועובדה היסטורית מופלאה היא.  שתלמידי הגר"א, ביום "העשרים בעומר", בזמן תחלת פעולתם הכבירה ביסוד הישוב בירושלים בשנת תקע"ב, אותה שנה שבה הניחו את היסוד של "בית מדרש אליהו" על שם רבנו הגר"א בירושלים ראו ברוח קדשם, שנפתח החלון הראשון במחיצת הברזל להחזרת החבור של זכות אבות, שהי' נפסק מאז זמן חורבן בית המקדש.

תלמידי הגר"א ותלמידי תלמידיהם הבאים אחריהם נצלו את שני הימים האלה של הנחת יסוד למפעלי קדושה שונים בירושלים.

The editor notes at the bottom that יום העשרים בעומר is equal to 999 in gematria.