I'm posting this here so that we can look at the text in the original. I will most likely highlight, underline, or make paragraph breaks here.
ויזד יעקב נזיד, רבי בא בשם רבי אחא אמר, לעולם טבעו של עולם אינו משתנה, בא וראה מה כתיב, ויזד יעקב נזיד, כמה דאת אמר (שמות יח יב) אשר זדו עליהם, ותרגומו דחשיבו, כלומר הלב חושב ומהרהר בתורה בידיעת בוראו, מה כתיב ויבא עשו מן השדה והוא עיף, הכבד שדרך טבעו לצאת ולצוד ציד בפיו לבלוע, ואינו מוצא, נקרא עיף, והוא אומר ללב, עד שאתה מהרהר בדברים אלו בדברי תורה, הרהר באכילה ובשתיה לקיים גופך, הדא הוא דכתיב ויאמר עשו אל יעקב הלעיטני נא מן האדום האדום הזה, כי כן דרכי לבלוע הדם, ולשגר לשאר האברים, כי עיף אנכי בלא אכילה ושתיה, והלב אומר תן לי הראשון והמובחר מכל מה שתבלע, תן לי בכורתך, הדא הוא דכתיב מכרה כיום את בכורתך לי, קונמיתא דתאיבא, עד שהלב מהרהר וחושב במאכל, בולע הכבד, דאלמלי ההוא כסופא והרהורא דלבא במאכל, לא יוכלו הכבד והאברים לבלוע, דאמר רבי יוסי, כן דרך העבדים שאינם אוכלים עד שהאדון אוכל. אמר רבי יוסי, כתיב לאחר כן, ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים, מהו עדשים סגלגלין כגלגלתא, וגלגלא סביב בעלמא, כלומר דלא אתנשי מארחיה, כך הוא בר נש בההוא זמנא, אף על גב דכל ההוא טיבו ויקר ושלימותא ליהוי, ארחיה דעלמא למיכל ולמשתי לא יתנשי.
מתניתין, תנן ארבע רוחות העולם מנשבן, ועתיד קודשא בריך הוא להתעורר רוח אחד לקיים הגוף, שיהא כלול מד' רוחות, הדא הוא דכתיב (יחזקאל לז ט) מארבע רוחות באי הרוח, בארבע לא כתיב, אלא מארבע רוחות העולם, שיהא כלול מארבעתם, ותאנא אותו הרוח הוא רוח המוליד, הוא הרוח האוכל ושותה, ואין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד, ואין בין העולם הזה לתחיית המתים אלא נקיות והשגת ידיעה, רב נחמן אמר, ואריכות ימים, אמר רב יוסף וכי ימות המשיח ותחיית המתים לאו חד הוא, אמר ליה לא, דתנן בית המקדש קודם לקבוץ גליות, קבוץ גליות קודם לתחיית המתים, ותחיית המתים הוא אחרון שבכלם, מנא לן דכתיב (תהלים קמז ב) בונה ירושלם יהו"ה, נדחי ישראל יכנס, הרופא לשבורי לב ומחבש לעצבותם, זו היא תחיית המתים, שהיא הרפואה לשבורי לב על מתיהם, בונה ירושלם תחלה, ואחריו נדחי ישראל יכנס, והרופא לשבורי לב אחרון על הכל.
It says here from Kibbutz Galuyot until Techiyat HaMeitim, implying that the 40 years is not of Kibbutz Galuyot. This seems to imply that the finishing of Kibbutz Galuyot is the beginning of the 40 years. It goes on to relate this period to the troubles of Daniel 12 (which are really the troubles of Daniel 11).
תנן ארבעים שנה קודם הקבוץ גליות לתחיית המתים, כדאמרינן ויהי יצחק בן ארבעים שנה, האי ארבעים שנה מאי עבידתייהו, אמר רב כהנא אמר רבי ברוקא, מקבוץ גליות עד תחיית המתים כמה צרות כמה מלחמות יתעוררו על ישראל, ואשרי הנמלט מהם, דכתיב (דניאל יב א) ובעת ההיא ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר, רבי יהודה אמר מהכא, יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים, רבי יצחק אמר מהכא (זכריה יג ט) וצרפתים כצרוף את הכסף ובחנתים כבחון את הזהב, ובאותם הימים יהיו ימים אשר יאמרו אין לי בהם חפץ, ומשעה שיעברו הצרות עד תחיית המתים ארבעים שנה.
רב הונא אמר, תא חזי כי ארבעים שנה הלכו בני ישראל במדבר וגו', אשר לא שמעו בקול יהו"ה, כהאי גונא (גופא) הכא, אמר רב יוסף כל אלין חד מלה אמרו, ולסוף ארבעים שנה שהצרות יעברו והרשעים יכלו, יחיו המתים שוכני עפר, מאי טעמא, משום דכתיב (נחום א ט) לא תקום פעמים צרה, ודי להם במה שעברו, ומזמן תחיית המתים יתיישב עלמא בישובו, הדא הוא דכתיב, ביום ההוא יהיה יהו"ה אחד ושמו אחד.
The bolded text below seems to be an original teaching, including a pasuk as a siman, and then the following language in italics regarding the Yovel is different language and pasuk, and then applies the 408 to the 5000, making 5408. The 5400 are written in Hebrew, the 8 in Aramaic.
רבי אלעזר בן ערך הוה יתיב, והוה קא מצטער בנפשוי טפי, עאל לקמיה רבי יהושע, אמר ליה חיזו נהירו דבוצינא דעלמא למה חשוכן, אמר ליה חיזו ודחילו סגי עאל בי, דהא אנא חמי מה דאתערו חברנא מארי מתניתא, דשראת עלייהו רוח קדישין, וההוא דאתערו דבשתיתאי יהא פורקנא שפיר, אבל אנא חמי אורכא יתירא על אינון דיירי עפרא, דבאלף שתיתאי לזמן ארבע מאות ותמניא שנין מניה, יהיו קיימין כל דיירי עפרא בקיומיהון, ובגיני כך אתערו חבירנא על פסוקא דקרא לון בני ח"ת, ח"ת דיתערון לח"ת שנה, והיינו דכתיב (ויקרא כה יג) בשנת היובל הזאת תשובו איש אל אחוזתו, כשישתלם הז"את, שהוא חמשת אלפים וארבע מאות ותמניא, תשובו איש אל אחוזתו, אל נשמתו שהיא אחוזתו ונחלתו.
The grammar of bolded sentence here is very difficult.
(עוד) אמר רבי יהושע, לא תקשי לך האי, דהא תנינן שלש כתות הן, של צדיקים גמורים ושל רשעים גמורים ושל בינונים, צדיקים גמורים יקומון בקימה של מתי ארץ ישראל, מהיום כמה שנים, שהם קודמים בתחלה בשנת הארבעים של קבוץ גליות, והאחרונים כלם לזמן ארבע מאות ושמנה שנה לאלף הששי כדקאמרן, מאן יזכה להאי ארכא, מאן יתקיים בקיום דתיה בין האי זמנא, ועל דא אצטעירנא בנפשאי.
This is a common teaching with the Tikkunim from th Zohar Chadash (on the Keitz of (2)56). All the calculations are for the condition that Am Yisrael doesn't do Teshuvah first.
אמר ליה רבי, הא תנינן (בראשית א ג) יהי או"ר, יהי ר"ז, חזר ואמר בתשובה יתקדם כלא, אמר רבי יהושע אי לאו דאמרת הכי, אחסימנא פומין למצפי פורקנא כל יומא, דכתיב (ישעיה לג ו) חסן ישועות, מהו ישועות, אלו המצפים ישועות בכל יום, מאי הוא דעתוי דרבי אלעזר, היינו דכתיב (דניאל יב ב) ורבים מישני אדמת עפר יקיצו, משמע דכתיב מישני, אלו הם הצדיקים הנקדמים בחייהם קודם זה, וכמה שנים הם נקדמים, רבי יהודה אומר מאתים ועשר שנים, רבי יצחק אומר רד"י שנה, דכתיב (במדבר כד יט) ויר"ד מיעקב וגומר, יר"ד שנה נקדמים הצדיקים לשאר כל אדם, רב נחמן אמר, לפי השיעור שנבלה בעפר, אמר ליה רבי יוסי, אם כן הרבה תחיות הוו, אלא כל התחיות יהיו באותן הזמן, והאי דאתמר בחזון (דניאל י א) ואמת הדבר וצבא גדול:
Posts
the bold you said was difficult i think is explained like this:
ReplyDeleter'yehosua says essentially "don't let this bother you, for we know there are three techiyat hameitim. tzaddikim, beinonim, reshaim, [the long wait you are talking about is only for the reshaim.]"
r' elezar ben arach replies: how many years from today [will be the first techiyah of the tzaddikim gemurim and of eretz yisrael]? for they are preceded by the 40th year of kibbutz galuyot, (ie. it can't be less than 40 years from now) ... who will merit to live to that old age? who will be able to hold on to their faith?
(either that, or in the end he's lamenting the time it will take between the first techiyah and the last, which he thinks will be difficult)
Yitz, thanks for the comment. The problem with "today" is that the Zohar doesn't give us a date as for today, and doesn't in any of the other calculations. I believe it is an implied מהיום ההוא , that day. So it seems that is asking the question: How far before the 408th year will the 40th year of Kibbutz Galuyot be?
ReplyDeletein my reading R' Elazar meant his _today_ as in 'right now'.. but i assume you're probably right and the Zohar was offering more hints than that.
ReplyDeleteA few posts back, the Anonymous commentor noted that 408 is the sum total of the 3 year values given in Zohar Shemot 9-10: 132, 132, and 144.
ReplyDeleteNone of these calculations can be understood in a vacuum. Zohar Shemot is related to this, and Zohar Shemot is related to Zohar Vayera 119 as well.