מאמר החושך

תא חזי, שיתא אלפי שנין בשיתא קדמאי תליין.  ושיתא קדמאי בימא קדמא תליין.  

ויקח אחת מצלעתיו בשתיתאה. ויבדל אלהים בין האור ובין החושך בימא קדמא.  

לזאת יקרא אשה בשתיתאה, ולחשך קרא לילה בימא קדמא.  

איש מסטרא דאת ו', אשה מסטרא דאת ה' בתראה.  

אור מסטרא דאת ו',  חושך מסטרא דאת ה' בתראה.  

שמים מסטרא דאת ו', ארץ מסטרא דאת ה' בתראה.  

תא חזי הנה החשך יכסה ארץ.  בהאי פרקא חזא נביא קשוט דרא בתראה.  

קומי אורי כי בא אורך, פקידה.  וכבוד ה' עליך זרח, זכירה.  

כי הנה החושך יכסה ארץ וערפל לאמים, ויקח אחת מצלעתיו.  את ה' בתראה נסבת כל דיני דאת ו'.  ועליך יזרח ה' וכבודו עליך יראה, זמנא דזכירה בזיווגא.  

כלל ופרט וכלל.  פתח בפקידה וזכירה, מילין סגין בזמנא דתיקונא רבא, ואז רזא דיומי עלמא, הקטון יהיה לאלף.  בההן מילין טמונין רזא דפורקנא, רזא דשיתא אלפי שנין.  

אלא מה האי חושך?  חושך מסטרא דאת ה' בתראה, ובגין כך יכסה ארץ דווקא.  אז תקבל דינין דילה מאת ו'.

פקידה ברזא דאת ו' שית רגעי ופלג עדן.  ואתחלתא דהאי פקידה בשתא דיובלא הוות, שתא דהאי ס' רזא דשתין, ובין פורקנא תניינא עד דאתנהירת אמא שבעא רגעי.  ובגין כך סופא דפקידה קדמה לאתחלתא דזכירה.  כדכתיב ברגע קטן עזבתיך.  מאי רגע קטן?  אלא האי פלג עדן.

תא חזי, סופא דפקידה בשתין וחמשא ופלג עדן, ושתא דיובלא בשתין ושית.  וזכירה בשתין ושית ופלג עדן.  בההוא פלג עדן בין פקידה ליובלא אתחשכת נוקבא.  ואז אתנהירת אמא ביובלא, וקבלת המוחין בזכירה.

זכאה חולקיה מאן דחמי ליה, וזכאה חולקיה מאן דלא חמי ליה.  עד סופא דפקידה יכלין עמא קדישא למעבד תיובתא מרעותא,  מחושך והלאה כופה עליהם הקב"ה הר כגגית.  הן עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב.  בין ברעותא ויזכון ולא יתקטל האי משיחא בחצי ימא שתיתאה, בין כופה, וטמא טמא יקרא.  והביאך ה' אלהיך אל הארץ.  בין ברעותא כדכתיב לא בחפזון תתצאו ובמנוסה לא תלכון, בין כופה כי בהר ציון ובירושלם תהיה פליטה.  וסימניך לההוא זמנא ויאמר אסתירה פני מהם.