Aderet Eliyahu on MiKeitz

Below is the GR"A's Aderet Eliyahu on MiKeitz, Breishit 42:9 in Hebrew.  I hope to have time to translate it soon.

מב ט) ויזכור יוסף את חלומות כו' עד פסוק י"ג.  לכאורה מאי קא משמע לן בזה, וכן הקשה בזוהר (קצט, א).  וכן תשובתם "לא אדוני כו' כלנו" כו' ואחר כך אמר להם עוד פעם אחת "לא כי ערות" כו' והשיבו עוד פעם אחרת "שנים עשר" כו' והוא השיב "הוא אשר דברתי" כו' הכל תמוה.  אבל הענין, כי הסבה שאמר להם מרגלים אתם אמר להם מחמת שבאו עשרה יחד כולם גבורים בעלי קומה, ואם לשבור אוכל היאך איתרמו יחד.  והשיבו "לא אדוני" כו', ותשובה לקושייתך - "כולנו בני איש אחד" כו' ולכך אנו שוים בגבורה וביופי וקומה, ונתוועדנו יחד.  ואמר להם "לא כי" כו', שזהו שקר שאחד יוליד עשרה כולם גבורים כו'.  והשיבה, אל תתמה על זה, ששנים עשר היינו כו', והמופת על זה שהקטן עוד בבית אבינו כצורתינו וגבורתינו.  ולכך אמר להם "בזאת תבחנו" כו'.  וכוונתו ח"ו לא לצערם וכל שכן לצער אביו על חנם, אלא שידע שעל ידי כן יתקיימו החלומות כסדר, ולא רצה לעבור על רצון ה' יתברך.  והחלום הראשון היה 'קמה אלומתי כו' והנה' כו', והשיבו לו 'המלוך תמלוך כו' אם משול תמשול' כו', ורצה לומר: א' המלוכה, וב' שיפלו בידו כדרך האסור, שכך היה החלום: 'קמה אלומתי' על המלוכה, 'והנה תסובינה' כו' הוא על הממשלה, ואחר כך החלום השני כו'.  והנה כאן נתקיים המלוכה ואחר כך 'ויאסור אותם במשמר' הרי הממשלה.  אבל עדיין בבנימין לא נתקיים לכך הכריחם להביא את בנימין, ולקח שמעון למשכון ויאסור אותו לעיניהם שיחוסו על שמעון וימהרו להביא את בנימין כדי שאחר כך יוכל להודיע לאביו תיכף, וכשהביאו אותו והשתחווה לפניו, ואחר כך בדבר הגביע לקח אותו לעבד ולכך אמר 'הוא יהיה לי עבד ואתם עלו' כו', ואחר כך התודע להם ובאו עם אביו אז נתקיים החלום השני.  ולכך הקדימה התורה 'ויזכור יוסף את החלומות', להודיע שכל מה שעשה לא עשה אלא מרוב צדקתו שיקויימו החלומות שלא להכחיש רצון וגזירת עליון, וזהו כלל התורה.