You Shall Give Redemption to the Land

This week's parsha tells us that we should give redemption to the land. Land is a metaphor for the Shechina. If we "lose" the Shechina, then we must go out of our way to "regain" it. This is teshuva. To get this done earlier, we must "pay" more, as the Yovel is far away. But as we get closer to the Yovel, we need not pay as much. But if even this we do not "pay", then the Geulah comes as a result of the Yovel itself. Geulah in its time.

Geulah Hints from the Seder

The Mishnah in Pesachim chapter 2 reads as follows:

ב,ה  אלו דברים שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח--בחיטים, ובשעורים, ובכוסמין ובשיבולת שועל, ובשיפון, ובדמאי, ובמעשר ראשון שניטלה תרומתו, ובמעשר שני והקדש שנפדו, והכוהנים בחלה ובתרומה.  אבל לא בטבל, ולא במעשר ראשון שלא ניטלה תרומתו, ולא במעשר שני והקדש שלא נפדו.  חלות תודה ורקיקי נזיר--עשאן לעצמו, אין יוצא בהן; למכור בשוק, יוצא בהן.

 ב,ו  ואלו ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח--בחזרת, ובעולשין, ובתמכה, ובחרחבינה, ובמרור.  יוצאין בהן, בין לחים בין יבשים; אבל לא כבושין, ולא שלוקים, ולא מבושלים.  וכולם מצטרפין בכזית.  ויוצאין בקלח שלהן, ובדמאי, ובמעשר ראשון שניטלה תרומתו, ובמעשר שני והקדש שנפדו.

This means that we have 5 types of grain to use for matzah, and 5 types of vegetables to use for maror.  This means that we can all theoretically perform the Torah commanded food mitzvot relating to the Seder in any of 25 different combinations, even today.  The current Korech sandwich has 25 possible combinations.

And what about the Korban Pesach?  Shemot 12:5

שֶׂה תָמִים זָכָר בֶּן-שָׁנָה, יִהְיֶה לָכֶם; מִן-הַכְּבָשִׂים וּמִן-הָעִזִּים, תִּקָּחוּ.

In the near future when we will begin to bring the Korban Pesach, we will have the option of two either lambs or goats.  Now we are up to 50 possibilities, a number representing Geulah, which comes from Binah, the 50 gates of Binah.  The original Korech symbolizes Geulah.

In the Rambam's Hilchot Korban Pesach chapter 8, we see the following:

ח,ב  [ג] מצוה מן המובחר לאכול בשר הפסח, אכילת שובע; לפיכך אם הקריב שלמי חגיגה בארבעה עשר--אוכל מהן תחילה, ואחר כך אוכל בשר הפסח כדי לשבוע ממנו.  ואם לא אכל אלא כזית, יצא ידי חובתו.

From Hilchot Hagiga chapter 1

א,ג  החגיגה האמורה בתורה--הוא שיקריב שלמים ביום טוב הראשון של חג, כשיבוא להיראות; והדבר ידוע שאין השלמים באים אלא מן הבהמה.  ושתי מצוות אלו, שהן הראייה והחגיגה--אין הנשים חייבות בהן.

We see in Vayikra chapter 3 that the Shlamim offering comes from cattle, sheep, or goats, male or female.

Finally, we see this in Hilchot Korban Pesach chapter 10:

י,י  אימתיי מביאין עימו חגיגה זו, בזמן שהוא בא בחול ובטהרה ובמועט.  אבל אם חל יום ארבעה עשר להיות בשבת, או שבא הפסח בטומאה, או שהיו הפסחים מרובים--אין מביאין עימו חגיגה, ואין מקריבין אלא הפסחים בלבד.

Therefore we can see that our 50 permutations of Matzah and Maror come with another 7 possibilities regarding Hagiga: 3 species which can be either male or female, or none at all.  This gives us a grand total of 350 ways to have a seder.  It seems to me that the 7 Hagiga permutations hint at the lower Seven Sefirot, where a lack of Hagiga hints at Malchut.

Chag Kasher v'Sameach

Every Seven Years

There is an interesting baraita towards the end of chapter 1 of Yerushalmi Shabbat which seems to talk about certain creatures turning in to other creatures.  In order to prove this, another baraita is quoted:

דמר ר' יוסה בר ר' בון בשם רב זביד אחת לשבע שנים הקב"ה מחלף את עולמו.

(As) Rabbi Yosa son of Rabbi Bun said in the name of Rav Zavid: Once every seven years, HaKadosh Baruch Hu "switches" the world.

That is to imply a cyclical nature to the world.  Shmita is not mentioned.

Midrash Ki Tazria

This is styled on the Mechilta.  I am not going to translate.

ויקרא יב:א. וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.

אל משה – דווקא אל משה, כי הסוד נקרא אורייתא דמשה.

ב. דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר, וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים, כִּימֵי נִדַּת דְּו‍ֹתָהּ תִּטְמָא.

אל בני ישראל – ולא לאומות העולם, מכאן אסמכתא למה שאמרו בכתובות קי"א בעניין השבועות שלא יגלו את הקץ.

זכר – לרמז על ו' קצוות, שהן כנגד שיתא אלפי שנין שהן הארבעים יום המוזכרים כאן.

וטמאה שבעת ימים – כל טומאה צריכה התטהרות.  מה שבעת ימי טמאה, יש שבעת ימי התטהרות בשיתא אלפי שנין מתוך הארבעים יום, שזה אלף וחמשים שנה.  כנגד הטומאה, יעמדו שלשת בתי מקדש בהר הבית לתיקון.

כימי נדת דותה תטמא – מה טומאה כאן מביאה התרחקות, התטהרות כאן מביאה התקרבות לשכינה.

ג. וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ.

וביום השמיני – מרמז על עטרת היסוד שמתחילה להתגלות לקראת סוף ימי טהרה.

 ד וּשְׁלֹשִׁים יוֹם וּשְׁלֹשֶׁת יָמִים, תֵּשֵׁב בִּדְמֵי טָהֳרָה; בְּכָל-קֹדֶשׁ לֹא-תִגָּע, וְאֶל-הַמִּקְדָּשׁ לֹא תָבֹא, עַד-מְלֹאת, יְמֵי טָהֳרָהּ.

ושלשים יום ושלשת ימים – כאן נגזר ימי גלותינו ממקום המקדש.

תשב – כאן שבועה על ישראל שלא ימרדו באומות העולם.

בדמי טהרה – שאין צורך בתיקון של התטהרות במקדש.

בכל קדש לא תגע – כאן שבועה לאומות העולם שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי, כלומר אמר להם לא ליגע בעם קדשו.

ואל המקדש לא תבא – מכאן שעל ישראל לא לעלות בחומה להר הבית.

עד מלאת ימי טהרה – מה לעיל אצל רבקה וימלאו ימיה ללדת ותלד מיד, אף כאן, עד מלאת ימי טהרה, שיבואו ישראל לבנות מקדש מיד בתום ימי טהרה.

ו וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ, לְבֵן אוֹ לְבַת, תָּבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן-שְׁנָתוֹ לְעֹלָה, וּבֶן-יוֹנָה אוֹ-תֹר לְחַטָּאת--אֶל-פֶּתַח אֹהֶל-מוֹעֵד, אֶל-הַכֹּהֵן.

ובמלאת ימי טהרה - מיד בתום אלה תתש"נ שנים, יבואו להר הבית.

ז וְהִקְרִיבוֹ לִפְנֵי ה', וְכִפֶּר עָלֶיהָ, וְטָהֲרָה, מִמְּקֹר דָּמֶיהָ:  זֹאת תּוֹרַת הַיֹּלֶדֶת, לַזָּכָר אוֹ לַנְּקֵבָה.

ממקר דמיה - ומהו מקור הדמים, הוי אומר חטא המרגלים.  הרי הגימטריא של "ממקר דמיה" ו"נחל אשכל" שווין, ושם גמרו להוציא את דיבת הארץ, ראה המלבי"ם שם.

A Few Thoughts on Current Events

I thought I'd chime in here in honor of my brother's yartzheit. Work doesn't provide me with time to post here so often. I believe that the unrest surrounding Israel will Be finished before 5772, around August. But the changes will continue, much like the American Civil War did not bring complete freedom to African Americans. Oil is becoming less reliable, nuclear power is obviously going out of style, and a huge natural gas find will reach production in the coming years. Reminds me of Isaiah 60, which mentions the darkness that is approaching followed by economic prosperity for Israel. Sooner or later Israel will be dragged in to a conflict with Gaza, until leadership arises which realizes the necessity of returned Jewish settlement. The conflicts generally increase in severity each round. Imagine the isolation and condemnation of Oferet Yetzuka and the flotilla when Israel acts with more force. We will see if we can hear the voice of Yitzhak telling us to flee Esav.

Verses 5771 and 5772

5771 וירא ה' וינאץ, מכעס בניו ובנתיו
5772 ויאמר אסתירה פני מהם, אראה מה אחריתם

תרגום אונקלוס ל5772

ואמר אסליק שכינתי מנהון, גלי קדמי מא יהי בסופהון.  ארי דרא דאשני אנון, בניא דלית בהון הימנו

נתפלל שבשנה זאת נקיים את רצונו, ולעולם לא נכעיסנו.

Ki Tavo's Haftarah

The first verse of Ki Tavo's Haftarah is brought by the Ramchal in Maamar haGeulah as being a verse in the Tanach which mentions both the Pekidah and the Zechirah.

The first word, קומי, is directed at the Shechinah, which must arise from the dust of exile at the time of Pekidah. Why? Because soon the Shechinah will receive its light directly from Z"A, when the Nesirah is complete, and the Zechirah arrives.

But in the process, the darkness first will cover the world. The verse says the darkness will cover the nations. The implication being that Zion is our refuge.

Aderet Eliyahu on Darach Kokhav miYaakov

אדרת אליהו פרשת בלק מהדורה רביעאה במדבר כד

יז) ולא עתה. הוא כיבוש דיהושע. ולא קרוב. הוא כיבוש דעזרא. דרך כוכב מיעקב. זה משיח בן יוסף. וקם שבט. הוא כוכבא דשביט, והוא משיח בן דוד. וד' גאולות יהיו עד ביאת משיח כמו שכתוב ברעיא מהימנא בפרשת פנחס (רנב, א). גאולה ראשונה: ומחץ פאתי מואב וקרקר וגו'. פאתי מואב הוא ראש הטומאה כמו שנאמר (תהילים ס, י) מואב סיר רחצי משייפא דילהון ויחל העם לזנות וגו'. ואמר פאתי מואב, כי בדוד נאמר (ש"ב ח, ב) שני חבלים להמית והוא יכלה את שתי הפיאות. וקרקר כל בני שת. כמו שנאמר (זכריה יג, ח-ט) והשלישית יותר בה והבאתי השלישית באש, והוא שלישית של מואב. גאולה שניה.

יח) והיה אדום ירשה והיה ירשה שעיר איביו. רומי רבתא רומי זוטרתא שם ירעה עגל ושם ירבץ אריה ושור. והג' וישראל עושה חיל. על ידי משיח. והרביעית -

יט) וירד מיעקב והאביד שריד מעיר. והוא חזיר מיער.

Thoughts: He writes that there are four redemptions until Biat haMoshiach, and then says the third redemption is by Moshiach. Elsewhere, the GR"A writes that Ateret haYesod is the time for Moshiach ben David.

Ayelet haShachar and Hanetz haChamah

תלמוד ירושלמי מסכת ברכות דף ד:ב:

אמר רבי חצנא מאיילת השחר עד שיאור המזרח, אדם מהלך ארבעת מילין.  משיאור המזרח עד שתנץ החמה, ארבעת מיל.  ומניין משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל?  דכתיב (בראשית יט) וכמו השחר עלה וגומר, וכתיב (שם) השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה.  ומן סדום לצוער ארבעת מיל?  יותר הוון!  אמר רבי זעירא המלאך היה מקדר לפניהן הדרך.  ומניין מאיילת השחר עד שיאור המזרח ארבעת מיל?  כמו וכמו, מילה מדמיא לחבירתה. אמר רבי יוסי בי רבי בון הדא איילתא דשחרא מאן דאמר כוכבתא היא, טעיא.  זימנין דהיא מקדמא, וזימנין דהיא מאחרה. מאי כדון, כמין תרין דקורנין דנהור דסלקין מן מדינחא ומנהרין . דלמא רבי חייא רבא ורבי שמעון בן חלפתא הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל בקריצתה וראו איילת השחר שבקע אורה. אמר רבי חייא רבה לרבי שמעון בן חלפתא בי רבי כך היא גאולתן של ישראל בתחילה קימאה קימאה, כל מה שהיא הולכת, היא רבה והולכת. מאי טעמא (מיכה ז) כי אשב בחושך, ה' אור לי. כך בתחילה (אסתר ב) ומרדכי יושב בשער המלך ואחר כך (אסתר ו) ויקח המן את הלבוש ואת הסוס ואחר כך (שם) וישב מרדכי אל שער המלך ואחר כך (אסתר ח) ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות ואח"כ (שם) ליהודים היתה אורה ושמחה. 

מאמר הגאולה של הרמח"ל חלק א':

דע כי לגאלה נמצאו שני זמנים, ומצאנום בגאלת מצרים ובגאלת בבל, ונודע לנו שכן יהיה בעתידה להגלות במהרה בימינו.  ועל אלה שני הזמנים נאמר הפסוק שהתחלתי בו בראשונה (מיכה ז, ח): "אל תשמחי איבתי לי" - זהו הזמן הראשון ונקרא "פקידה".  "כי אשב בחשך, ה' אור לי" - הוא השני, ונקרא "זכירה".

It seems to me that Ayelet haShachar is the Pekidah, and Hanetz haChamah is the Zechirah, and they are separated by 8 mil, which are each 7 years long.

(Thanks to my chavruta for inspiring this.)

A Thought on the Ma'apilim

BaMidbar chapter 14:28

אמר אלהם חי אני, נאם ה', אם לא כאשר דברתם באזני, כן אעשה לכם

This statement is basically Hashem making an oath that His word will be fulfilled, as if to say that if any of the men enter the Land of Israel, save Yehoshua and Kalev, it is as if to say that G-d's existence would be in question.

Therefore the Ma'apilim cannot succeed.  They are seemingly doing teshuvah and showing willingness to conquer the land, a mitzvah in itself.  But doing a mitzvah in order to deny G-d's existence is no mitzvah at all, and the efforts invested are devoid of Divine Assistance.

That is the message for today.  It is not enough to fight against the wicked because they are trying to kill us, making it ever so hard to create a Place Among the Nations in the New Middle East.  That is to say that our purpose in life, when not speaking about the wars, cannot be to create the Place Among the Nations in the New Middle East, but rather to fulfill G-d's Will.  When that happens, Divine Assistance shines upon us.  For when we know why we are here, we will also change the way we act (and not needlessly endanger our own lives), and we will be worthy such that the decree will be fulfilled, as it is written אם בחקותי תלכו (If you follow my statues).

The 20th and 42nd Days of the Omer

Kol haTor ch 5a, page 113-114

מתחילת בואנו תלמידי רבנו הגר"א לאר"י בשנת תקס"ט "אפרים בכורי" לפ"ק, התחילה האתחלתא המעשית הראשונה של "אילת השחר" שבחז"ל, והאתחלתא של עת לחננה בתפקידו של משיח הראשון, משיחא דאתחלתא, משיח בן יוסף בטוריא דעזרא ונחמיה כמו בימי כרש בימי בית שני שע"ז התכוון רבנו הגר"א הרבה בחבוריו הקדושים בתורת הקבלה וביעודו של רבנו שהוא נהורא דמב"י בדרגה דטוב. וכאשר קבענו מושבנו בעיה"ק ירושלם ת"ו בשנת תקע"ב "מעונתו" בציון לפ"ק, תחילת פקידה ג' דאתחלתא של "עת הזמיר" בסוד "קול התור". ובאחד הימים באותה שנה, תקע"ב, שבו הניחו את היסוד להקמת "בית מדרש אליהו" על שם רבנו הגר"א. ויחד עם זה הבנת פעולה חשובה לבנין ירושלם נראה לנו תלמידי רבנו הגר"א בגוונין נהירין כי באותה שעה נפתח החלון הראשון של מחיצת הברזל לחבור הזכות של ברית אבות (החבור שהוא יסוד דתפארת דרך מלכות) שהיה נפסק מחורבן בית המקדש. ואותו היום היה יום ה"עשרים בעמר" שהוא יסוד דתפארת כידוע ליודעי חן.

From the beginning of our arrival, the students of the GR"A, to Eretz Yisrael in the year 5569 (אפרים בכורי לפ"ק), the first actual Atchalta began of Ayelet HaShachar of Chaza"l, and the Atchalta of עת לחננה in the role of the first Moshiach, the Moshiach of the Atchalta, Moshiach ben Yosef in the role of Ezra and Nechemiah like in the days of Koresh in the days of Bayit Sheini, which is the meaning of what the GR"A spoke about much in his holy writings on the Torah of Kabbalah, and in the role of the GR"A which is the light of Moshiach ben Yosef on the level of טוב. And when we set our dwelling in the Holy City of Yerushalayim (may it speedily be rebuilt) in the year 5572 מעונתו בציון לפ"ק, the beginning of the 3rd Pekidah of the Atchalta of עת הזמיר in the secret of Kol HaTor. And in one of the days in that year, 5572, in which they laid the foundation for the Beit Midrash Eliyahu, in the name of the GR"A. Together with the preparations for this important act of building Yerushalayim, it appeared to us, the students of the GR"A, in lightened ways, that at that hour, the first window opened up in the iron divider, to join the merit of Brit Avot (the Chibur which is Yesod of Tiferet by way of Malchut), which was stopped since the time of the destruction of the Beit HaMikdash. And that day was the "יום העשרים בעומר" (the 20th day of the Omer) which is Yesod of Tiferet as is known to those that know Kabbalah.

The footnote reads:

ראה ספר מדרש שלמה עמ' 53, שהוסיף: "יום העשרים בעומר" = תקצ"ט, שהוא המספר הגדול של טצ"ץ ביסוד.

Midrash Shlomo can be found in a book called Doresh Tzion, which is one of a three volume set called Torat haGeulah, which is this sefer of drashot, and two sefarim on the history of the Yishuv Yashan (one about Yerushalayim in particular, and one about the whole old Yishuv).

The drasha in this edition can be found on page 70, and it is entitled:

ספירת העומר ויום מתן תורה וקדושת ירושלים

The last paragraph reads:

ימי הספירה איפא, הם הימים המסוגלים ביותר להתעלות בקדושה אך לעומת זאת הם גם רגישים יותר להתדבקות הקליפות כי כלל ידוע הוא, שכל המקודש ביותר הן במקום, הן בזמן, בכל נושאי הקדושה - עלול להפגע יותר ע"י הסטרא אחרא, שיונקת את חיותה רק מהקדושה.  וזהו הטעם שבימי הספירה צריכים להזהר יותר ממגע עם חברותא רעה ומדברי סכנה, זולת שני ימים מסוימים בימי הספירה שאין הקליפה יכולה לשלוט בהם, והם יום "העשרים בעמר" ויום "הארבעים ושנים בעומר" כידוע ליודעי חן (שני הימים האלה נתונים בשילובים של קו הרחמים, כ' בעומר יסוד דתפארת מ"ב בעומר מלכות דיסוד) ועובדה היסטורית מופלאה היא.  שתלמידי הגר"א, ביום "העשרים בעומר", בזמן תחלת פעולתם הכבירה ביסוד הישוב בירושלים בשנת תקע"ב, אותה שנה שבה הניחו את היסוד של "בית מדרש אליהו" על שם רבנו הגר"א בירושלים ראו ברוח קדשם, שנפתח החלון הראשון במחיצת הברזל להחזרת החבור של זכות אבות, שהי' נפסק מאז זמן חורבן בית המקדש.

תלמידי הגר"א ותלמידי תלמידיהם הבאים אחריהם נצלו את שני הימים האלה של הנחת יסוד למפעלי קדושה שונים בירושלים.

The editor notes at the bottom that יום העשרים בעומר is equal to 999 in gematria.

33

• If the 6000 years are 50 "days", the 33rd day was the one in which Rashbi lived, a private revelation of Kabbalah, part of which took place, per tradition, on the 33rd day of the Omer, on Rashbi's Yartzheit.
• The 33rd Yovel cycle from the time of Ezra haSofer was the time in which the Zohar was published, a more public revelation of Kabbalah.  See here for review.
• After the 33rd day of Dam Tohar, a mother who has given birth to a boy comes to the Temple, a level of revelation which wasn't available in the prior two cases.

Kabbalah is grounded in the Sefirah of Yesod, and at 2/3 through Yesod is Ateret haYesod.  The 2/3 point of 50 days (for the first two cases above) symbolizes this switch to Ateret haYesod at 33.  The third case, however, is dealing with 40 days total.  How is it related to Ateret haYesod?  Because it is actually referring to the precise timing of the switch to Ateret haYesod, which is a time for the higher levels of revelation from the side of prophecy.  This time is equivalent to the 2/3 point mentioned in Zohar VaYera, in which the Zechirah takes place.

And a Woman will Encircle a Male

In Yirmiyahu 31:21, the second half of the verse is as follows:

כי ברא ה' חדשה בארץ, נקבה תסובב גבר

For Hashem has created something new in the land, a woman encircles a man. 

This, to me, seems  to be a remez for the nesirah, when Nukva comes around to the front side of Z"A.

From One Trouble to Another

המן בן המדתא האגגי צרר היהודים in Gematria is 1189.

The decree of Haman to destroy the Jews was in the year 3405 (per our calendar).

3405 - 1189 takes us to the year 2216, the year of Mechirat Yosef.

3405 + (1189 * 2) brings us to 5783.

And for one that would say how could 5783 be bad, the verse in Yirmiyahu applies:

ועת צרה היא ליעקב, וממנה יושע

Which means that the salvation comes davka from within the trouble.

Zohar: End Of Days = The World to Come?

The following quote is from is from Zohar 1:172a, relating the End of Days to the World to Come, though maybe just somewhat:

יעבר נא אדני לפני עבדו, ואני אתנהלה לאטי וגו', אמר רבי אלעזר, היינו דקאמרינן בקדמיתא, דיעקב לא בעא השתא אינון ברכאן קדמאי דברכיה אבוי, (ס"א בגין דכתיב (איכה ג כז) טוב לגבר כי ישא עול בנעוריו, וכתיב (משלי לא כה) ותשחק ליום אחרון), ועדיין לא אתקיימו ביה אפילו חד מנייהו, בגין דסליק לון לסוף יומיא, בשעתא דאצטריכו לבנוי לגבי כל עמין דעלמא, ובגין כך בשעתא דאמר עשו נסעה ונלכה, ונפלוג האי עלמא כחדא, ונשלוט כחדא, מה אמר יעבר נא אדני לפני עבדו, יקדים עשו שלטניה השתא בהאי עלמא, יעבר נא, כמה דאת אמר (מיכה ב יג) ויעבור מלכם לפניהם ויהו"ה בראשם, אקדים אנת שולטנותך בקדמיתא בהאי עלמא, ואני אתנהלה לאטי, אנא אסלק גרמי לההוא עלמא דאתי, ולסוף יומיא, לאינון יומיא דאזלין לאט. לרגל המלאכה, מאן מלאכה, דא אספקלריאה דלא נהרא, דבה אתעביד עבידתא דעלמא, אשר לפני, דא היא מן קדם יהו"ה בכל אתר, ולרגל הילדים, דא הוא רזא דכרובים, לאחזאה רזא דמהימנותא דאיהו אתדבק בהו, עד אשר אבא אל אדני שעירה, אנא אסבול גלותא דילך, עד דייתי וימטי זמנא דילי לשלטאה על הר עשו, כמה דאת אמר (עובדיה א כא) ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו, וכדין והיתה ליהו"ה המלוכה.

On the order of the Brachot

Yerushalmi Brachot 17a

ר' אחא בשם ר' יהושע בן לוי אף מי שהתקין את התפילה הזאת על הסדר התקינה שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות שבחו של מקום והאמצעיות צרכן של בריות חננו דיעה חננתנו דעה רצה תשובתינו רצית תשובתינו סלח לנו סלחת לנו גאלינו גאלתנו רפא חליינו ריפית חליינו ברך שנותינו בירכת שנותינו קבצינו קיבצתנו שופטינו בצדק שפטתנו בצדק הכנע קמינו הכנעת קמינו צדקינו במשפט צידקתנו בנה ביתך ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו לית צורכה שמע תפילתינו ובנה ביתך ורצינו בתוכו? אלא כמה דאישתעי קרייא כן אשתעייא מתניתא (ישעיהו כו) והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי.  א"ר ירמיה מאה ועשרים זקנים ומהם שמונים וכמה נביאים התקינו את התפילה הזאת.

Rebbi Acha in the name of Rebbi Yehoshua (says): Even those that set the prayer set it in order. Three first blessings, three closing blessings, praise of Hashem, and the middle (blessings) the needs of the creations.  Bestow upon us knowledge! (Now that) you have bestowed upon us knowledge, desire our repentance! (Now that) you have desired our repentance, forgive us! (Now that) you have forgiven us, redeem us! (Now that) you have redeemed us, heal our sickness! (Now that) you have healed our sickness, bless our years! (Now that) you have blessed our years, gather us in! (Now that) you have gathered us in, judge us with righteousness! (Now that) you have judged us with righteousness, subdue those that rise up against us! (Now that) you have subdued those that rise up against us, in justice make us righteous. (Now that) you have made us righteous in judgement, build Your house and hear our prayers and desire us within it!  Shouldn't it be "hear our prayers, build Your House and desire us within it"?  But rather as the verses describe it, so too does the Tanna.  "And I will bring them to My Holy Mountain and I will make them happy in My House of Prayer." (Yeshayah 26)  Rabbi Yirmiyah said 120 elders, among them some 80 prophets, formulated this prayer.

That is to say that simple logic dictates that the order of prayer should be different.  But we have a tradition from the prophets that states otherwise.  I wrote about this here.

וגם בשורות טובות: נולדה לי בת

Daf Yomi Yerushalmi

A new cycle of Daf Yomi Yerushalmi begins on the 27th of Tevet (January 13, 2010).

Audio shiurim are available here.

Correcting a Typo

I wrote in this post that the darkness begins in 5773.  However, I wrote here (in a subtle way) that it is in 5772.  The correct year is 5772.  I have corrected the post in question.

Afikei Yam - The Shmitah Cycle that Moshiach Comes

Afikei Yam - Sanhedrin 97a

ת"ר שבוע שב"ד בא בו וכו' כידוע שמלוכת משיח ב"ד הוא מלך הדר השמיני בעטרת היסוד, שע"י היה תחיית כל המלכים ע"י חסד דאתגלי בפומא דאמה כמ"ש בס"ד חד לאלף יומין זעירין אתגליא וכמ"ש רבינו הגדול בפי' שם, ולכן במוצאי שביעית הוא בא.

The Rabbis have taught, the Shmitah cycle in which ben David comes etc - As it is known, the kingdom of Moshiach ben David is (parallel to) King Hadar, the 8th, in Ateret haYesod, by whom was the resurrection of all the kings, by chesed which was revealed in puma d'amah, as it says in Sifra diTzniuta, once in a thousand small days it is revealed, and as our great rabbi said in his commentary there, and therefore he comes in the year after Shmitah.

Afikei Yam - All the Kitzim Have Passed

Afikei Yam to Sanhedrin 97b

אמר רב כלו כל הקיצים וכו' - לפי פשט המובן בתחילת הענין הוא תמוה מאוד וחס ושלום לומר שיהיה רב סובר כן שקץ של משיח תלוי בבחירת ישראל בתשובה שלא יהיה קץ מבורר למשיח, שהרי כל הנביאים מליאים מהבטחות היעודים אלו שא"א לפרשם שתלוי בבחירה, שאם תלוי בבחירה לא שייך ביה לשון הבטחה מקויימת רק בתנאי כענין שכתוב אם בחוקותי תלכו וכו', ועוד שהרי מפורש בדניאל שניתן קץ וזמן לביאתו, ואלו היה תלוי רק בתשובה לא היה שייך בזה קצב זמן כלל, ועוד שהרי הקץ כבר נשבע עליו הקב"ה כמ"ש כי מינח דאתי לי' אשר נשבעתי וכו' כן נשבעתי, ודבר התלוי בבחירת ישראל אינו תלוי בשבועה שהרי הבחירה חפשית וכמ"ש (ברכות לג ע"ב) הכל בידי שמים חוץ וכו', ואם לא ישובו לעולם הרי היה שבועת שקר ח"ו.  ואף שבאמת נדחו דבריו מטעם זה מ"מ קשה רב מאי קסבר וזיל קרי ביה רב הוא ומקרא מלא הוא ביחזקאל (כ לב,לג) והעולה על רוחכם וכו' חי אני אם לא ביד חזקה וכו' אמלוך עליכם וכו', הרי מפורש שגם אחר היאוש החזקה שח"ו ירצו ישראל להתערב בגויים ימלוך עליהם ביד חזקה, ובזה נדחו דברי הרב מהרש"א בח"א יעו"ש.

ועוד יקשה דרב אדרב דהוא גופי' קאמר לקמן (ד' צח ע"ב) אין ב"ד בא עד שתתפשט המלכות על ישראל ט' חדשים, וא"כ יוכרח שס"ל שיש קץ מעותד לזמן המוגבל שיהי' ע"י תוקף יסורי הגלות, שאם הוא ע"י תשובה רצוניית ובחיריית א"כ יכול לבוא במהרה בכל יום, שהרי הבחירה חפשיית והיאך שייך לומר עד שתתפשט מלכות ט' חדשים.  וגם קאמר שם רב גידל אמר רב עתידים ישראל דאכלי שני משיח, ומאי קאמר פשיטא שאם ישובו בתשובה שיבוא משיח ותרתי למה לי. ויותר תמוה הוא דלקמן (ד' קיא ע"א) קאמר יתיב רב גידל כהנא וכו' אמר ליה רב לא ניחא למרייהו וכו' אלא א' מעיר מזכה וכו', והרי הוא סובר שלא די שיגאלו הצדיקים אלא כל הדור יזכו לגאולה בשביל א' מעיר וכו', והוא הפ' עצמו שמביא ר"י ראי' שבודאי יגאלו ופליג על ר"א.

ולכך נ"ל דודאי אין מי שיסתפק ח"ו בדבר בענין ביאת משיח בזמן המוגבל, וכבר חשבו הרמב"ם ז"ל מי"ג עיקרי הד"ת.  ולכך נ"ל דודאי שאין מי שיסתפק, דמחלוקתם הוא אם יהיה הגאולה העתידה רק לשרידים אשר ה' קורא שבכל דור, שע"ז נכרת ברית שעליהם עומד העולם וכמ"ש (דברים לא כא) כי לא תשכח מפי זרעו וכו', וס"ל לרב וכן ר"א שלא יזכו להגאל ע"י משיח רק הצדיקים הראוים לכך, אבל כל הדור לא יזכו רק בתשובה ומ"ט, ולכך ממתין הוא ית' על קץ של בעתה ועברו כמה זמנים של אחישנה שהיה הזמן מסוגל לכך, בכדי לזכות כל ישראל כי חפץ חסד הוא לבלתי ידח ממנו נדח.  וע"ז אמר כלו כל הקיצים וכו' ר"ל של אחישנה וכו' וכמ"ש.

Hopefully I'll get a chance to translate in the near future.

Afikei Yam - Sanhedrin 38b

I found a copy of Afikei Yam of Rabbi Yitzchak Isaac Chaver, which is a commentary on Shas, according to Pshat and Sod.

There is much written on Perek Chelek, and perhaps I'll get to it later.  Here's a short bit regarding the hours of the sixth day from Sanhedrin 38b:

אמר ר' יוחנן שתים עשרה שעות היו היום וכו' - מאמר זה ביארו רבינו בפי' לס"ד פ"ה ובו מבואר קץ של משיח שהוא יום ששי נגד אלף הששי שבו ממשלת אדם כמ"ש וארו עם ענני שמיא כבר אינש אתי וכו' יעו"ש, וסדר השעות, ומשכם ובין כל דבר בעתו ובזמנו, ואין לגלות אלא מפה לאוזן שומעת

Rabbi Yochanan said: There are twelve hours in the day etc - This section was explained by our Rabbi (the GR"A) in his commentary to Sifra diTzniuta chapter 5, in it it is explained the Keitz of Moshiach, which is on the sixth day, paralleling the sixth millennium, in it the government of Man, as it says (in Daniel chapter 7): "And behold he came with the clouds of heaven... ", see there in depth, and the order of the hours, their duration, and among every matter in its hour and time, and it is not to be revealed except from mouth to a listening ear.

Yishmael's Merit

If Yishmael received 1300 years to control Jerusalem in return for being 13 years old when he was circumcised, then let us examine this closely:

Muslims captured Jerusalem in 4398 (638CE), and were kicked out by the Crusaders 461 years later in 4859 (1099CE).

Muslim control of Jerusalem was again restored in the year 4947 (1187CE).

That means that when they captured Jerusalem in 4947, there were 1300-461 = 839 years of control of Jerusalem left.

4947 + 839 = 5786 (2026CE), which is 1335 years after the end of the Dome of the Rock's construction.

Receiving Revelations - Avraham Avinu

Parshat Lech Lecha teaches us about two different ways that one can receive a revelation from Hashem.

1. At the beginning of the parsha, Hashem tells Avraham to go to the Land of Canaan.  According to Ibn Ezra, this was while Avraham was still in Ur Kasdim.  If so, this revelation would be as a result of the mitzvah of Kiddush Hashem done when Nimrod threw Avraham in to the Kivshan.  Ramban rejects this and says that Avraham received the mitzvah in Charan.  Therefore it would seem that this revelation was a sort of Awakening from Above, that a certain Keitz had arrived.
2. Avraham receives a revelation upon arriving in the Land, fulfillment of the mitzvah of Yishuv haAretz.
3. After Avraham convinces Lot to move away from him, Hashem is revealed again.  Revelation following mitzvah.
4. Brit Bein haBetarim came after Avraham refused to take payment from the King of Sdom, another Kiddush Hashem.
5. Brit Milah came at least 13 years later, and would therefore seem to come when it did due to a Keitz.

Ramban on Six Days

This is a translation of Ramban to Breishit 2:4, which can be found here.

And know, that it is also included in the word "to do", that the 6 days of Creation are all the days of the world, for its existence will be 6000 years (Rosh Hashanah 31a), that accordingly they said (Breishit Rabba 19:8): A day of HaKadosh Baruch Hu is 1000 years.  And behold in the first two days, the world was all water, and nothing was completed in them, and this is a hint at the first 2000 years, that there was none that called in the name of Hashem, and thus they said (Avoda Zara 9a): Two thousand years of chaos.  But on the first day, light was created, hinting at the [nearly] thousand years of Adam haRishon who was the light of the world who recognized his Creator.  And perhaps Enosh did not begin with his idolatry until Adam haRishon died.


On the second day "let there be a firmament, and it will be a separation", that in it (the second millennium), Noach and his sons, the righteous, were separated from the wicked, who were judged with water.


On the third day, land appeared, and it sprouted and made fruit.  This is the third millennium, which began when Avraham was 48 years old [it seems that this is an error, and should be 52] (Breishit Rabba 64:4), and then he began to call in the name of Hashem, and he sprouted a righteous branch, for he brought many to know Hashem, like they have explained "and the soul that he did in Charan" (Breishit 12:5).  And he commanded his house and his children after him to observe the way of Hashem to do righteousness and justic, and the matter went up until his descendants received the Torah at Sinai, and the Beit haMikdash was built on this day, and then all of the mitzvot, which are the fruit of the world, were observed.  And know, that from the time of "Bein haShemashot" can be counted to the next day, and therefore the matter of a certain day will start a bit prior, like when Avraham was born in the second millennium, and you will see this on every day.


And on the fourth day, the luminaries were created, the great one and the small one, and the stars.  This day hints at the fourth millennium, which began 72 years after the first Beit haMikdash was built, until 172 years after the second Beit haMikdash.  And behold on this day there was light for all of B'nei Yisrael, for the glory of Hashem filled the House of Hashem, and the light of Israel was for a fire on the altar, lurching like a lion, eating the offerings, and afterwards their light became smaller and they were exiled, like the light going away at the time of the Molad of the moon, and it (the moon) shined for them all the days of the second Beit haMikdash, and the fire on the altar lurched like a dog, and then the two luminaries set towards the evening, and the House was destroyed.


On the fifth day, the water put forth living animals, and birds flew upon the ground.  This is a hint at the fifth millennium, beginning 172 years after the destruction of the Beit haMikdash, for thus is the metaphor for the nations, (I'll leave this part untranslated, I don't know how to do it justice)
ויעשה אדם כדגי הים, כרמש לא מושל בו, כלו בחכה העלה, יגורהו בחרמו ויאספהו במכמרתו, ואין דורש אתה


On the sixth day, in the morning, "let the land bring out animals and beasts by their types, and crawly beings by their types", and their creation was before the shining of the sun, like was is written (Tehillim 104:22) "The sun rises, and they gather away, and hide in their dens", and then Adam was created in the image of G-d, and this is the time of his governance, as it is said (Tehillim 104:23): "Let Adam to out to his work, and his labor until evening", this is the sixth millennium, for at the beginning the beasts are in control, they are the kingdoms that don't know Hashem.  And after one tenth, like the amount of haneitz hachamah in relation to a day (Pesachim 94a), the redeemer will come, as it is said about him (Tehillim 89:37) "His chair is like the sun to me", that is the son of David who is made in the image of G-d, as it says (Daniel 7:13-14) "And he comes with the clouds of heaven as a man comes, and to the Ancient of Days he arrives, and he is brought close to him, and to him the government, honor, and kingdom is given", and this will be 118 years after the fifth millennium, to the finishing of the word of Hashem from Daniel (Daniel 12:11-12) "And from the time of the cessation of the continual offering, and to the giving of the desolate abomination, 1290 days."  And it appears from the change of the days, from the creatures of the sea and the birds, to the animals of the land, that at the beginning of the sixth millennium, the kingdom (of Israel) will be renewed, and be exceedingly strong, and come closer to the truth than those that preceded it.


The seventh day is Shabbat, a hint at Olam haBa, which is all Shabbat and rest for eternity.  And G-d should protect us on all the days, and put our place with his simple servants.

Return of the Shechina to Tzion

The order of prayer has the following:

• Ingathering of Exiles
• Rise of Sanhedrin
• Building of Jerusalem (the Beit haMikdash)
• Moshiach ben David
• Return of the Shechina to Tzion

Why would the return of the Shechina to Tzion be last?  But rather, the return of the Shechina to Tzion is a cause for the building of the Beit haMikdash (see here).  To me, it appears that this is a hidden teaching implying the sin of Adam haRishon.

• If we are worthy, and we do not repeat the sin, then the blessing there is the ancient blessing (which many people heard yesterday during Musaf): Blessed are You, Hashem, that only You we will serve in fear.
• If we are not worthy, and the sin is repeated, G-d forbid, then the blessing here is the one that we use today: Blessed are You, Hashem, Who returns the Shechina to Tzion.

If the sin is repeated, only the Hand of G-d can repair the damage, which is different from the Nesirah, which is a sort of natural process.

Moshe's Future Revelation

The following can be found in Tikkunei Zohar 51a:

ועוד בלבי דא ל"ב אלקי"ם דעובדא דבראשית, ועשר אמירן דאינון י' מן לבי, ולב האי איהו לב, דביה נהיר ההוא דאתמר ביה ותרא אותו כי טוב הוא, וביה עתיד לאתגליא קודשא בריך הוא למשה באורייתא בגלותא בתראה, כגוונא דפורקנא קדמאה, דאתמר ביה וירא מלאך ה' אליו בלבת אש, בקדמיתא בלבת אש דנבואה, ובגלותא בתראה בלבת אש דאורייתא:

... And also "in my heart" (hints at) 32 (occurances of the name) Elokim in Ma'aseh Breishit, and the 10 utterances, which are the yud from "my heart". And the heart, it is that heart, in which that one is enlightened, about which it is said "and she saw him, that he is good", and in the future, HaKadosh Baruch Hu will appear to Moshe in Torah in the Final Exile, like it was in the first exile. As it says "And the messenger of Hashem appeared to him in the flame of fire", then it was the flame of fire of prophecy, and in the final exile in the flame of fire of Torah.

Our Fate is in Our Hands

In the Tenth hour of the Sixth Day, Adam haRishon sinned. But what does that mean?

I explained before that as part of the Nesirah, the Nukva is necessarily reduced to a single point, instead of being a full partzuf. This is a negative reality that must occur as part of Geulah in its time. When the Shechinah leaves Exile, this contraction is necessary. We can save ourselves by simply not being in the Lands of Exile. When the Shechinah is completely out of Exile, the process of being rebuilt back to a partzuf begins, via Ateret haYesod. From this point, theoretically, there is only advancement towards perfection.

As is brought in Pitchei Shearim, Netiv Nukva, chapter 28, the sin of Adam haRishon caused the Nukva to again return to this state of contraction.

To bring all of this material together:

At the completion of the Nesirah, the Shechinah will return to its place in Tzion, bringing the spiritual Beit haMikdash in to place (falling from heaven completely "built"), afterwhich time the physical Beit haMikdash can be built. At this time, the pain of Exile will be taken away, there are no further excuses: We must live up to our potential. Our test is relatively short, lasting only a few years. If we do not succeed, G-d forbid, then the troubles listed in the book of Daniel will play out. Namely, Daniel 7, the last two verses of Daniel 9, Daniel 11, and Daniel 12:1-2.

Kol haTor and the Sixth Day

A short tidbit from Kol haTor chapter 1, siman bet:

עפ"י רבנו הגר"א כל עבודת קבוץ גלויות, בנין ירושלם והרחבת ישוב אר"י להחזרת השכינה

According to our Rabbi, the GR"A, all of the work of ingathering of the Exiles, building of Yerushalayim, and expanding the settlement in Eretz Yisrael is (in order to bring) the return of the Shechinah.

In tandem with this, we have that this work begins at the beginning of the first hour in 5500. Putting this together, this appears to confirm what I wrote before; the 24 hour division in Kol haTor comes to explain the GR"A's words in Sifra diTzniuta regarding the correlation in time between the tikkunim Above and the events below. The Nesirah brings the return of the Shechinah to Tzion.

The Three Planes

(part 2)

Yosef is known in our tradition as Yosef haTsaddik. Per Kabbalah, the righteous are from the sefirah of Yesod.

We have a principle, which is brought down in Sefer Yetzirah, called עש"ן. It is an abbreviation that stands for:

1. עולם - world
2. שנה - year
3. נפש - soul

What this means is that for all of our principles, there is a correlation on the spatial plane (עולם), temporal plane (שנה), and the spiritual plane (נפש).

Therefore:

1. In space, the Yesod is the Land of Israel (per Midrash Ne'elam on Zohar 1:114a, Eretz Yisrael can be considered as Yerushalayim and Tzion).
2. In the soul, where the soul is the collective soul of the nation of Israel, the Yesod is the Tsaddik of the generation.
3. In time, Yesod is the Sixth Millennium.

The common denominator is that Yesod brings all work from "before" it to its fruition, to its conclusion.

Yesod itself is divided in to 2 sub-parts. The first 2/3 are referred to as regular Yesod, and the last 1/3 is referred to as Ateret haYesod.

1. In space, Ateret haYesod is the Final Beit haMikdash, located at the heart of the Land of Israel.
2. In the collective soul of Am Yisrael, Ateret haYesod is Moshiach ben Yosef.
3. In time, Ateret haYesod is Yemot haMoshiach (the days of the Messiah), in the last part of the Sixth Millennium.

The difference between Yesod and Ateret haYesod can therefore be seen as follows:

1. The difference between just the Land of Israel and when the Beit haMikdash is built is that the connection between Jerusalem of Above and Jerusalem of Below will be connected with the Beit haMikdash in place.
2. The difference between a regular Tsaddik (who is Moshiach ben Yosef of his generation, or a potential final Moshiach), and the actual Moshiach ben Yosef (of the last generation) is that Moshiach ben Yosef is able to make the theoretical in to reality. It is (theoretically) the end of the suffering of Moshiach.
3. The difference between the period directly before and after the onset of Yemot haMoshiach is the cessation of the servitude of Israel to the nations of the world.

The natural flow of history dictates that no matter what, these three planes are bound together, and therefore there is no delaying Moshiach ben Yosef and the Beit haMikdash. "And a three-fold string will not easily break" (Kohelet 4:12). This means that, to an extent, we can also move things towards us. How so?

Moshiach ben Yosef, per the Ramchal (I believe in Milchemet Moshe), knows what needs to be done to bring the world to where it needs to be. The essence of his suffering is that he is unable to put this knowledge in to real action. He is missing that essential characteristic of Yosef from the Chumash: "And whatever he (Yosef) does, Hashem makes successful" (Breishit 39:23). Moshiach ben Yosef of the final generation, on the other hand, succeeds in bringing us towards our goals. The exiles are gathered, Yerushalayim is built. Truth reigns.

To advance the collective soul, we must allow Moshiach ben Yosef of each generation to truly lead us.

To advance our place in space towards the Beit haMikdash, we must gather the exiles and build up all of Eretz Yisrael. For the redeemer only comes when Tzion is already built (so says Chazal on the verse "And a redeemer comes to Zion", see Rashi there).

If we advance those two planes, the plane of time will come forward as well.

Now see the Sin of Mechirat Yosef. They sinned against the leader of their up and coming generation.

Now see the Sin of the Spies. They sinned against against Eretz Yisrael.

Fixing these two sins brings us the merit to be redeemed earlier than scheduled (if such actions are taken in time), or at least qualitatively improve our experience in this world (even if the actions are taken right before the end).

And of course that is perfectly logical. The redemption comes to right the wrongs of history.

Between Yosef and Tzion

There is a well known tradition (recorded in Mishnah Ta'anit 4:6) that the first Tishah b'Av was when the spies came back and ten of them gave their evil report. But there is an earlier Tisha b'Av which is less obvious.

The Zohar Chadash Ma'amar Mechirat Yosef points out (at the end of the ma'amar) that from the 17th of Tamuz until the 9th of Av is 22 days, just like there are 22 years that Joseph did not see his father Jacob (Quick math: Yosef was 17 when he was sold. Breishit 41:46 says he was 30 when he went before Par'oh. Then there were 7 good years, and then 2 bad years, hence he was 39 when Yaakov came to Mitzraim. 39 - 17 = 22).

To take the metaphor to its conclusion, the sale of Yosef by his brothers is the beginning of the troubles, the 17th of Tamuz, when the walls of Yerushalayim were breached. The beginning of the exile to Egypt, therefore, is the 9th of Av. Mechirat Yosef was the beginning of the 210 year exile.

The Midrash Tanchuma to parshat VaYigash (siman 10) notes that everything that happened to Yosef happened to Tzion (aka the Land of Israel). And indeed a long list of verses are given there to prove the point. In Kol haTor, it is noted that both Yosef and Tzion share the same gematria, 156.

The connection here is that the Sin of the (ten) Spies is a repeat of the Sin of Mechirat Yosef (by ten of his brothers). The sins are similar in nature. Yosef displayed signs of being special (both in his relationship with their father, and with his dreams), and his brothers were jealous of this. Jealousy of someone else's lot indicates a lack of faith (See the GR"A's Even Shleimah, chapter 3). Who is rich? One who is happy with his portion (Pirkei Avot 4:1). The ten spies, similar to the ten tribal heads before them, were worried about losing their leadership status upon entering Eretz Yisrael (per the Zohar). This worrying is the beginning of jealousy, as they didn't actually have anyone to be jealous of at that point, as it was all still theoretical.

This lack of faith, and in turn jealousy, caused the destruction of the House of our G-d, the desolation of our land, and the exile of our nation. As preparation for the rebuilding of the House of our G-d, we must reverse the sins which caused it in the first place. We must all settle all of our land with faith, and rebuild what has been lost.

The Beit haMikdash will be rebuilt in its time, and it is forbidden to build it too early (See the Vilna Gaon on Tikkunei Zohar). But nonetheless, much work is left to be done before that day, as everything short of the actual building is in our hands. With faith, we will learn to love each other. Each of us will then seek out his or her own mission, and no one will be jealous of the other's achievement.

ישעיה יא:יג וסרה קנאת אפרים, וצררי יהודה יכרתו: אפרים לא-יקנא את-יהודה, ויהודה לא-יצר את-אפרים